We nearly enter the new year 5781, time to look back and reflect on 5781.
5780 in my opinion was one of the most remarkable years from the last decades. To start with the bad news: Little we could have known after the new years’ celebrations of 5780 that within 6 months the whole world would have changed into a world with social distancing, with working from home, with huge economical downfall, with an unemployment rate, like in the 30th of last century.
Israel was one of the first countries that established a full lockdown, after the Corona virus, Covid-19 entered the world. Like always the world was condemning Israel for the strict measures taken, but within a few weeks the whole world was in lockdown and Israel performed very well in the first wave… the death toll was a lot smaller than the rest of the world in that first wave. Unfortunately, somewhere in 5780 as one of the first a second wave hit Israel and suddenly the situation is so severe that a second lock down will be evident.
But despite this, Israel was very successful in 5780, in the Forbes list, three Israeli innovations in the weapon field were listed and In the medical field numerous life-saving inventions and innovations were born. Also with the COVID Research a lot of progress was made by Israeli medical companies. The Sheba Hospital was named one of the best and one of the most prestigious Medical Centers in the world.
An Israeli cyclist, Guy Niv, for the First time joined the Tour De France, while 2 years prior in Abu Dhabi, the United Arab Emirates, already, the Hatikva was played for the very first time, for the gold-winning Judoca, in presence of Miri Regev, minister of sports. This Hatikva, this song of hope was the first tentative step to normalization between Israel and the United Arab Emirates… but at that time, little we knew….
The best news in 5780 however, was the normalization and peace with the United Arab Emirates and with that the ending of the financial boycott of Israel. The joy about the peace deal was huge, the opportunities for both countries huge, and this positive news was so much needed for the people of Israel in this extremely difficult year.
But more historical events happened in 5780, for the first time an Israeli plain got permission to fly directly above Saudi Arabia and Bahrain, and announced was that from that day the airspace of these two countries were permanent open to Israeli flights But also archaeological findings that proved that the Jews are the righteous inhabitants of the land of Israel, an Israeli team won an international mathematic competitions and many more positive news this last year.
In the last week, it became evident that there was a new virus spreading in the Middle East, the virus of PEACE… highly contagious and causing, happiness and prosperity. After the peace deal with UAE, Bahrain was the next to announce normalization with Israel, while the embassies of Kosovo and Serbia will be replaced to Jerusalem, the eternal and undivided Capital of the Jewish state of Israel. The Arab league, is not condemning this normalization, so it is to expect that in 5781 the good news, despite all what was wrong.. will continue to prosper.
Shana tova Israel
The Other Side Is Real © 
Part ll of the Rif halachic commentary to ראש השנה. Correctly employing the Rambam code compares to basic biology – the dissection of pithed frogs.
The Rambam code on t’shuva merits a full rebuke. Primary emotions of grief and regret, while they arouse attempts to do t’shuva, these emotions fail to address the basis wherein t’shuva defines the heart and soul of all bnai brit. T’shuva serves as the יסוד wherein a person “launches” all tohor middot spirits from within the heart aimed to reach all generations of the O’lam HaBah nefesh soul. T’shuva entails much more than merely a reactionary dissatisfaction with how a persons’ past behavior brings disgrace after the fact. T’shuva exists as a positive time oriented commandment, which requires k’vanna.
What does a baal aveira feel? Aware that his\her coming actions transgress negative commandments. Comparable to the Yankee Civil War Admiral – David Farragut – famous for the quote: ‘Damn the torpedoes full speed ahead’! Supposedly made at the battle of Mobile Bay; the battle to capture the last Confederate port on the Gulf of Mexico in 1864. Farragut’s decision to send his fleet through the minefields, to avoid the Confederate fort cannons, played a significant role in that damned Yankee victory towards the close of Lincoln’s illegal “Vietnam” war.
Farragut’s bravery perhaps best exemplifies the Yatzir Ha’Ra. Reportedly, consequent to the lack of visibility, due to the black powder cannon shot, he had himself tied to the main mast to give himself a better view. Yet if his ship had sunk in the attempt to navigate through the Confederate anti-ship defenses, he virtually guaranteed his death – consequent to his decision that took such risks for victory. The mentality of a baal aveira directly compares to the rash decisions taken by Farragut.
The brothers Grimm fairy tale of Rumpelstiltskin, likewise describes the state of mind of the baal aveira. In that story a poor miller came to speak with the king. Poverty stricken, the miller attempted to advertise his import by declaring that his daughter possessed a unique wisdom wherein she could transform straw into spun gold. The king challenged the veracity of the millers’ story. If his daughter possessed such wisdom, why then did the miller live in poverty? To quote the fairy tale: “Then you must promise me the first child you have after you are queen.”
Rumpelstiltskin serves as the נמשל of the Yatzir Ha’Ra משל. On the third day, when the Queen correctly declared his name, Rumpelstiltskin flew into a destructive bitter rage. Grief and regret likewise express the feelings of the Queen when Rumpelstiltskin came to claim her first born son. Baal aveirot personages, they permit their passions, pride, and arrogance to dominate their decision making processes. Therefore t’shuva represents the Will to mature and develop the irrational emotional mind. Physically speaking, the brain stem which sits upon the spinal cord and functions as the maestro conductor of the internal organs, which produce the basic emotions which all people feel.
Consequently, t’shuva entails much more than remorse over silly decisions made in the past. T’shuva transforms an emotioanlly immature person into a responsible adult – fit to raise children and educate these children to dedicate positive time oriented commandments unto HaShem, expressed through the avoda of tefilla. T’shuva separates the consecrated oils whereby Moshe anointed the vessels of the Mishkan and the garments of Aaron as Cohen – the mitzva of Moshiach – from the mikveh waters which transform a tuma person unto a tohor person, who breathes tohor spirits and therein brings blessing, prosperity, and success to the world.
No middah דאורייתא, and how much more so דרבנן, can the Cohen nation dedicate unto HaShem through the mitzva of tefilla, which lacks the יסוד of t’shuva. Herein explains the k’vanna of the mussar known as: “the King is in the field”, which defines the month of Elul.
כל הנולדים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול מצטרפין, ומעשרין מאלו על אלו. נולדו חמישה טלאים בתשעה ועשרים באלול, וחמישה באחד בתשרי–אין מצטרפין; ילדו הוולדות בתוך שנתן, הרי היא ובתה נכנסות לדיר להתעשר
באחד בתשרי, ראש השנה לשמיטין וליובלות. פירות שישית שנכנסו לשביעית–אם היו תבואה או קטנייות או פירות האילן, והגיעו לעונת המעשרות קודם ראש השנה–הרי אלו מותרין: ואף על פי שאוסף אותם בשביעית, הרי הן כפירות שישית לכל דבר. ואם לא באו לעונת המעשרות אלא אחר ראש השנה, הרי הן כפירות שביעית
באחד בתשרי, ראש השנה לעורלה ולרבעי; ומאימתיי מונין לעורלה ורבעי, משעת נטיעה. ואינו מונה מראש השנה לראש השנה, אלא שלושים יום בשנה חשובין שנה–והוא שתקלוט הנטיעה, קודם השלושים יום; וכמה הוא סתם קליטה, לכל האילנות שתי שבתות. באחד בתשרי, הוא ראש השנה למעשר תבואה וקטנייות וירקות; וכל מקום שנאמר ראש השנה סתם, הוא אחד בתשרי. ובחמישה עשר בשבט, ראש השנה למעשר האילנות
שטרי חוב המוקדמים–פסולין, שהרי טורף בהן לקוחות שלא כדין; ולפיכך קנסו אותן חכמים, ולא יגבה בשטר מוקדם אלא מבני חורין–גזירה, שמא יטרוף בו מזמן ראשון שהקדימו. שטרי חוב המאוחרין–כשרין, שהרי הורע כוחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר; ואף על פי שלא כתבו בו שהוא מאוחר, הרי זה כשר
בנדרים ונדבות, אינו צריך להוציא בשפתיו; אלא אם גמר בליבו, ולא הוציא בשפתיו כלום–חייב. כיצד: גמר בליבו שזו עולה, או שיביא עולה–הרי זה חייב להביא, שנאמר “כול נדיב ליבו, יביאהא” (שמות לה,ה): בנדיבת הלב, יתחייב להביא. וכן כל כיוצא בזה מנדרי קודשים ונדבותן. אחד נדרים ונדבות, עם שאר הדברים שאדם חייב בהן מערכים ודמים ומעשרות ומתנות עניים–מצות עשה מן התורה שיביא הכול ברגל שפגע בו תחילה, שנאמר “ובאת שמה. והבאתם שמה” (דברים יב,ה-ו): כלומר, בעת שתבוא לחוג, תביא כל מה שאתה חייב בו ותיתן כל חוב שעליך, לשם
טומאת מקדש וקדשיו–שהיה לה ידיעה בתחילה, ולא היה לה ידיעה בסוף–שעיר של יום הכיפורים הנעשה בפנים ויום הכיפורים תולין, עד שייוודע לו ויביא קרבן עולה ויורד. ושאין בה ידיעה בתחילה, אבל יש בה בסוף–שעיר הנעשה בחוץ ביום הכיפורים ויום הכיפורים מכפרין. ועל שאין בה ידיעה, לא בתחילה ולא בסוף–שעירי הרגלים ושעירי ראשי חודשים מכפרין
מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג הסוכות, חוגג את כל הרגל, וביום טוב האחרון, שהוא שמיני; ואף השמיני, תשלומי ראשון הוא. וכן מי שלא חג ביום חג השבועות, חוגג כל שבעה, ויש לו תשלומין, כל ששת הימים שלאחר חג השבועות; ודבר זה מפי השמועה נאמר, שחג השבועות כחג המצות לתשלומין. ביום שמיני עצרת, מקריבין מוסף היום: פר ואיל ושבעה כבשים, כולן עולות; ושעיר, חטאת. וזה מוסף בפני עצמו. וכל מי שהיה מקריב פר היום–לא היה מקריב פר למחר, אלא חוזרין חלילה. ובשמיני–חוזרין לפיס כולן כאחד, כשאר הרגלים כמו שביארנו. מי שלא הקריב ביום טוב הראשון עולת ראייתו ושלמי חגיגתו, הרי זה מקריבן בשאר ימות הרגל: שנאמר “שבעת ימים, תחוג לה’” (דברים טז,טו)–מלמד שכולן ראויין לחגיגה, וכולן תשלומי ראשון הם. מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג הסוכות, חוגג את כל הרגל, וביום טוב האחרון, שהוא שמיני; ואף השמיני, תשלומי ראשון הוא. וכן מי שלא חג ביום חג השבועות, חוגג כל שבעה, ויש לו תשלומין, כל ששת הימים שלאחר חג השבועות; ודבר זה מפי השמועה נאמר, שחג השבועות כחג המצות לתשלומין
חודשה של לבנה, תשעה ועשרים יום ומחצה וחלקים כמו שביארנו. ואי אפשר לומר שראש החודש יהיה במקצת היום, עד שיהיה מקצת היום מחודש שעבר ומקצתו מהבא: שנאמר “עד חודש ימים” (במדבר יא,כ)–מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחודש, ואין אתה מחשב שעות
מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות, מיום הבאת העומר–שנאמר “וספרתם לכם, ממוחרת השבת” (ויקרא כג,טו); ומצוה למנות הימים, עם השבועות–שנאמר “תספרו חמישים יום” (ויקרא כג,טז). ומתחילת היום מונין; לפיכך מונה בלילה, מליל שישה עשר בניסן
מי שהיה טמא בשעת שחיטת הפסח, שאין שוחטין עליו, או שהיה בדרך רחוקה, או נאנס באונס אחר, או ששגג, ולא הקריב בראשון–הרי זה שוחט פסח בארבעה עשר של חודש השני בין הערביים. ושחיטת פסח זה–מצות עשה בפני עצמה, ודוחה את השבת, שאין השני תשלומין לראשון, אלא רגל בפני עצמו; לפיכך חייבין עליו כרת
כל הקרבנות שעברו עליהן שלוש רגלים–לא נפסלו, אלא מקריבן וכשרים; ובכל יום ויום אחר השלוש רגלים, הוא עובר בבל תאחר, ובית דין מצווין לעשותו מיד, עד שיקריב קרבנותיו ברגל שפגע בו תחילה. הקדיש בהמה למזבח, ועברו עליו שני רגלים, ונפל בה מום, ופדיה על גב בהמה אחרת–אינו עובר בלא תעשה, עד שיעברו על האחרת שלוש רגלים. ואחד האיש ואחד האישה, עוברת בבל תאחר; אבל היורש, אינו עובר בבל תאחר
עבר ואיחר הבכור לאחר שנתו–אף על פי שהוא עובר בלא תעשה, אם היה תם–הרי זה לא נפסל, אלא מקריבו; ואם היה בעל מום, שוחטו בכל מקום: שנאמר “מעשר דגנך תירושך ויצהרך, ובכורות בקרך וצאנך” (דברים יד,כג), מקיש בכור למעשר–מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה, אף בכור אינו נפסל משנה לחברתה. כל הקרבנות שעברו עליהן שלוש רגלים–לא נפסלו, אלא מקריבן וכשרים; ובכל יום ויום אחר השלוש רגלים, הוא עובר בבל תאחר, ובית דין מצווין לעשותו מיד, עד שיקריב קרבנותיו ברגל שפגע בו תחילה. אף על פי שנאמר “לרצונו” (ויקרא א,ג), כופין אותו עד שיאמר רוצה אני: בין שנדר ולא הפריש, בין שהפריש ולא הקריב–כופין אותו עד שיקריב. רש”י – ירקיב אתו. מלמד שכופין אותו, יכול בעל כרחו, תלמוד לומר לרצונו, הא כיצד, כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
From this source the rabbinic courts likewise learn the mistaken din of agunah. The two cases, while similar, the mitzva of קידושין stands apart and unique. This mitzva, made before two witnesses and a minyan, does not compare to a man dedicating a korban in the thoughts of his heart. A man who refuses to give his ex wife her get, this רשע transgresses swearing a false oath. A public desecration of the Name, on this exact point differentiates the two otherwise similar cases. Only in the case of agunah does the court have authority to place the רשע under the מעשה בראשית kabbala – the ban of נדוי; the action of creating a new Creation.
This kabbala repudiates the antisemitic canard wherein racist Jew haters declare “their” hated & despised Christ killers as an inferior Race. HaShem chooses the Jewish people over all Goyim, because only the chosen Cohen nation accepts the revelation of the Torah at Sinai & Horev throughout the generations. Acceptance of the yoke of the Cohen nation, this action continually creates a new Creation.
Prior to the revelation of the Torah at Sinai, the Cohen nation existed only as an oath which HaShem swore to the Avot that their future born seed would live as a unique great nation. Among all nations of the world, only the Jewish people accepted the mantle of being the chosen Cohen nation. This choice, to accept the Torah at Sinai and Horev, permanently reveals the kabbala of מעשה בראשית.
Moshe said to Par’o that Israel must journey to worship HaShem. Tefilla, a positive time oriented commandment, defines the worship of HaShem by the Cohen nation. Goyim pray to their Gods. The prayers made by Goyim do not compare to the tefillot wherein Jews dedicate the k’vanna of tohor middot unto HaShem. The Siddur stands upon the יסוד of the kabbala of מעשה בראשית. Prayers which Goyim pray unto their Gods do not stand upon this unique יסוד. The Judgment Day of Yom HaDin upon the brit, HaShem judges all mankind based upon this יסוד.
A blessing to my people and to all Goyim, may the New Year produce sweet fruits which benefit all mankind.
LikeLike
Long Live Israel
LikeLiked by 1 person